פרק ב' – טבע ובחירה

בפרק זה נעסוק בדינמיקות העדינות שבין האדם לבין עולמוהאדם תופס נפח משל עצמונפרד מהקיום הסובבשנובע מתוך הגדרתו את עצמו כישות עצמיתכ'אנינפרדובעל אישיות ועולם משלוזה מה שיוצר את האגושנעדראו שמופיע בצורות מפותחות הרבה פחותבעולם בעלי החייםה'נפחהנפרד שהאדם תופס מכריח מערכת יחסים בינו לבין העולםנעסוק בביאור מערכת יחסים זו.

בחירותיו ורצונותיו של האדם הם המובילים אותו בדרך חייווקובעות במידה רבה כיצד ייראוהבחירות לעשות דבריםאו לא לעשות אותםמכריעים בצורה נחרצת על גורל אדם אחד ולעיתים על גורלם של רביםבבחירות ישנם מניעים רבים הדוחפים את האדםלעיתים למקומות סותריםובסופו של דבר אחד המניעים ינצחמהו הגורם לניצחון של מניע אחד על משנהותשובה אפשרית אחת היא שהאדם הוא הבוחר והמחליטאך מהי בעצם בחירההמילה 'בחירהמניחה בבסיסה שישנו כוח נפרד לחלוטין מהרצונות המופיעים באדם והאותו הכוח הוא המנווט ביניהםאך האם לא ייתכן שאדם יובל על ידי רצונותיווהרצון העז יותרהתקיף יותרינצחללא התערבות חיצוניתאם אדם החליט לעשות מעשה טובהאם יש כאן היגררות אחרי רצון של טוב שהופיע בוכחלק מטבעואו שהואהואהאדםהחליטהמשמעות של שאלה זו היא האם האדם יכל לפעול בצורה אחרת.

מדועכי אין דבר בעולם שאדם יכול לעשות ללא רצוןכלומרגם אם אדם יעשה דבר טיפשי לחלוטיןרק כדי להוכיח נגד טענה זוהוא יעשה זאת מאחר והוא רוצה להוכיח את טעותהאם אין רצוןאין יכולת 'לבחורלעשות דברכאן מגיעה הבנה מיוחדתיש רצון ללא בחירהאך אין בחירה ללא רצוןגם כשאדם בוחר לעשות משהו קשה מאדושהוא לא רוצה לעשותהוא יכול לעשות זאת רק מאחר ואיפשהו בתוכו כן היה בו רצון לכךנראה שאחד המאפיינים של הרצון הוא שהוא 'נתון', כלומראדם רוצה לאכולכי הוא רוצהכי הוא רוצה ליהנותפשוט כךעל פניו נראה שהוא לא בוחר ברצונות שלואפילו ברצונות הנעלים יותר זה כךבאדם שחפץ לעשות מעשים גדוליםיש רצון למעשים אלווזהו נתוןבמהלך החיים רצונות אכן עלולים להשתנותאך השינויים תמיד יהיו בצורה של רצונות חדשים שעלו 'מאליהםבגלל אירועים מסויימיםחיצוניים ובלתי בחירייםאו בגלל רצונות קודמים וקיימים שהובילו אליהם בדרכים כאלו ואחרותלדוגמאאדם אדיש ורע עלול להשתנות כיוון שאדם אחר הציל אותו ממוותלמשלאו בגלל שבכל זאת היה בו איזה רצון לטוב שהלך והתפתח והתחזק וגדל [למשלהוא עזר לילד קטן בגלל הרצון הטוב הנתון בווזה עורר בו 'מאליועוד רצון לעזור.] כל זה אומר שאפשר לראות באדם דבר פסיבישכוחות טבע של רצונות נתונים נמצאים ומופיעים בו ומובילים אותואם אין באדם דבר חיצוני מהרצוןאפשר לומר שלאדם אין באמת יכולת לבחור בשום דבר בכל מהלך חייורצון נתון אחד מוביל לרצון נתון אחרואירועים שלאדם אין שליטה בהם מעוררים רצונות אחריםובהתנגשויות בין רצונות הרצון העמוק הנסתר והתשתיתי ינצחאו שהגובר הפשוט והגס ינצחתלוי מי מהם יהיה עז יותר באותו רגע נתון.

אבל זה לא מרגיש כךההרגשה היא שיש גם בחירהלא רק רצוןאלא גם בחירה ממשבחירה שהיא חיצונית מהרצוןוהיא הבוחרת בין הרצונות השוניםאמנם לא ניתן להוכיח זאת בכלים חיצוניים בגלל דקות ועדינות כח הבחירהאך זוהי הרגשה תשתיתית בקיומו של האדםואם אדם חש שהוא בוחראין סיבה לומר שהוא לאזאת מאחר וכל תפיסת קיומנו עומדת על הרגשת האדםהאדם 'מרגיששהוא רואה, 'מרגיששהוא רוצהו'מרגיששהוא בוחרכך שהוא בוחר.

אם כן מהי אותה בחירההיא נקודה דקה מן הדקותשהיא המוצא הבסיסי ביותר לתפיסת האדם את העולםהיא העומדת מאחורי הכלומאגדת לתוכה את כל הנתונים שהאישיות של האדם מסוגלת לאסוףומשם מגיע בסיס התודעה והחיים האמתימשם האדם בוחראפשר לומר שזה מדהיםשכוח החיים הבסיסי והאמתי ביותרמושרש בהכרח במקום כה נעלם ודק ונסתרנקודה אחת של חושך שממנה כל היש מתחיל.

לביאור היחס בין הבחירה לרצוןאדם לוקח את בנו למכולתושואל אותו במה הוא בוחרבגלידה בטעם וניל או בגלידה בטעם שוקולדהילד הרגיש שהוא רוצה שוקולדואמרשוקולד.

האם הילד בחרהתשובה היא שאם כןהבחירה הייתה דקה מאד מאדמדועכי הילד רצה שוקולדהרצון היה נטוע בו והוא לא בחר בכךאם כך איך אפשר לומר שהילד בחרהילד בסך הכל הובל כעיוור על ידי רצון שהיה נטוע בואלא שהילד הרגיש שהוא בוחרואם היו שואלים אותו האם הוא בחר בגלידת השוקולד הוא היה עונה שכן.

איך זה שאדם מסוגל להרגיש שהוא בוחר גם כשהוא לכאורה לאהיה נראה לומר שזו רק אשליהושהילד לא בחרושבחירה אפשרית רק כאשר שני רצונות שונים מתנגשיםאם כן מדוע הילד הרגיש שהוא כן בוחראגב ברור שתחושת ה'בחירההייתה עזה הרבה יותר אם הילד היה מתלבטאך בכל זאת יש הרגשה שכן יש כאן איזו 'בחירהנסתרת בשוקולד.

אני חושב שאפשר לומר בוודאות שמצד המראה האנושי האובייקטיבי הילד לא בחראם כן מניין ההרגשה שהוא כן בחר מגיעהבנספח הקודם עסקנו רבות ברעיון שישנם כוחות חיים גם מחוץ לאדם וליצורים האורגנייםאפשר לומר שבחיים עצמםבעולם כולוטמון כוח בחירהכוח שדוחף את כל היצורים החיים הלאהלאכול ולהתרבותובבסיסו העזכאשר הוא מנותק אף מתודעותיהם של היצורים החייםהוא כוח שאוחז את היקום כולו להמשיך להתקייםולא להיעלם לריק ולתוהואולי אפשר אפילו להגדיר בחירה זו כבחירה של הלברוא את עולמוכאשר הילד מרגיש שהוא בוחרלמרות שאובייקטיבית הוא לאזה מכיוון שכוח בחירה קדמון נמצא בוומוביל אותו כחלק מהותי מטבעו.

קודם טענתי שיש רצון ללא בחירהכאן הטענה היא שבכל רצון גם טמון כוח בחירה קמאיוכשאוהב אומר לאהובתו -'את בחירת לבי.' הוא אומרלבי בחר בךבתוך הרצון שלי אלייך ישנה בחירה קדומה.

אם כן ישנן שתי כוחות שיש להעמידם זה מול זהבחירת האדם מול הבחירה שבטבעובחירת האדם באה לידי ביטוי כאשר בחירת השבטבע נראית כביכול כסותרת את עצמהחלק מבחירת ההטמונה בטבע הוא בבסיס ממעגל החיים הסובב אותנוזו בחירה קדומה שממנה נוצר ומתקיים העולםבחירת האדם עומדת בנפרד מהטבעהיא מתבוננת בו ומנווטת אותו ומציגה 'תמונת ראילאותו חלק מבחירת השטמונה בטבעאלאשכפי שהעמדנו בפרק הקודםתפיסת האדם מכריחה שהופעות שונות של כוחות חיים הן גילום של כוח חיים אחדותיואם כן בחירת האדם וחלק מבחירת ההמופיעה בטבע הן גילום של כוח בחירה אחד שהוא הוא הגבולגבול החייםגבול ההבנהגבול הבריאהכיוון שכוח הבחירה הוא הכוח התשתיתי הנסתר והעמוק ביותר בתודעהובכל הקיום של האדםכפי שהוסבר קודםחקירה מעבר לכאן תוביל בהכרח לעיוותכיוון שאין מעבר לכאןואשליה כאילו ישתיצור תמונת חיים מעוותת של גיבוש דברים קיימים בצורה לא נכונה.

כאן נעמיד את הבחירה מול הטבעכאשר הטבע מייצג את אותו חלק מבחירת השהתגלם בואלה שני קטבים של המציאותקוטב בו הדברים מתרחשים מאליהם למראה עיני אדםוקוטב בו האדם בוחר ומשנההמציאות כולה נעה בין שני קטבים אלויש לציין שבתוך האדם עצמו יש מזה ומזהיש מהטבעי ויש מהבחיריכפי שהוסבר על הילד שאוהב גלידת שוקולדלמעשההחלוקה בין הטבעי לבחירי היא אולי החלוקה הראשונית ביותר של הקיים כולווהיא התחום שבין הנתון לבין היחס לנתוןבקצהו האחד של האדם יש את הבחירה ובקצה השני נמצאים החיים כפי שהם מופיעים בטבעםישנם אנשים שנוטים יותר לצד הבחירהשהיא הנותנת חירות פנימית ללב האישיותוישנם אנשים הנוטים לטבעשהוא הנותן את החירות למידות ולזרימת הרצונות הגלוייםגם ברצונות עצמן יש כאלה שקרובות יותר לפנים האישיותואלו הרצונות הנסתרים והעמוקים יותר,שדרוש כוח בחירה חזק כדי לחשוף אותן ולגלות את פנים אישיותו של האדםויש את הרצונות הקרובים יותר למערכת הטבעית הנתונהשהן הרצונות המגיעים מאליהם ולא דרושה בחירה אמיתית כלל כדי לתת להם להופיע.

אולי הבחירות החשובות ביותר בחיים הן אלו שמנווטות בין הקטביםכלומרהבחירות שבהן האדם יכול לבחור האם בכלל לבחורוכשמדייקים יותר,מבינים שכאשר יש אפשרות בין מעשה של היסחפות אחר הטבע לבין מעשה של עמידה על האמת הפנימיתאפשר לבחור לעמוד על האמתאו להיסחף אחר הטבעאך לא ברור אם אפשר לומר שאפשר באמת לבחור בוכי הוא עצמו מרחיק מהאפשרות בכלל לבחור בחירה של אמת [בניגוד לבחירות האשליהשהן בעצם רצון נתון]. בחירה בטבע שנוגדת את הרצון הפנימי היא בעיקר רק צל של בחירההוזכר כבר שהמייחד את האדם הוא שהוא עומד כנגד המציאות בעזרת אופיו העצמיהאישיותיהמייחד את עצמוושהנקודה העצמית ביותר באישיות היא היכולת לבחוראם כןכשאדם 'בוחרלהיסחף אחר הקוטב הטבעיהוא בעצם מקהה את הנקודה העצמית ביותר של אישיותושל ייחודו כ'אני', כאדםובעצם הוא נעשה ופחות פחות אדם ממשוהוא מאבד לאיטו את צלם האנושעד כאן על בחירת האדם.

בחירת המתגלה באופן מובהק בעוד מקום מלבד בטבע, שהוא בתורה, אלא אם מכחישים את הזיכרון של העם היהודיהתורה היא גילום רצונו הגלוי של ה', הרצון הבלתי נסתר שבטבערצון זה התגלה לעיני המעצמה המצרית הקדומה באותות ובמופתיםולעיני עם ישראל בנתינת תורה מן השמייםוכפי שרבי יהודה הלוי הדגיש שהייחוד בנתינת התורה הוא שהגילוי היה לעין כלולכן זוהי בחירה מובהקת.

'מבשרי אחזה אלוה', כפי שהברא באדם מהקוטב הטבעי ומהקוטב הבחיריכך הוא מתגלה בטבע מהקוטב הטבעיובתורה מהקוטב בו בחראלה שני גילומים של רצון הובחירתוזה יונק מצד קוטב הרצון וזה יונק מצד קוטב הבחירהכך דומה בעינייודומה לי שזוהי דקות ההבנה הראשיתית בחלוקת הרמח"ל שבין הנהגת הייחוד והממשלה להנהגת המשפט.


כתיבת תגובה